החייאת חברות

קונספט ההתאגדות הינו מונח עתיק יומין אשר התגבש במהלך המאה ה-17 כאשר מטרתו העיקרית אחת: עידוד ליצירת קשרים עסקיים ומיזמים כאשר חשיפתו האישית של בעל המיזם לחובותיו של העסק ולסיכונים הנובעים מיצירת המיזם תהא מינימלית. ממטרה זו נגזר עיקרון נוסף –  בעת קיומה של התנהלות עסקית נכונה ובריאה, תקופת קיומה של החברה הינה בעלת פוטנציאל אינסופי.

כך, חברה בע"מ שהינה ישות משפטית מלאכותית, תחדל מלהתקיים עם חיסולה ממרשמי רשם החברות. אמנם, בניגוד לאדם אשר חייו מסתיימים עם נשימתו האחרונה, לעיתים ובמקרים מסוימים, ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולהורות על החייאת חברה והשבתה לחיים למטרות ספציפיות כאשר בהשלמתן, יפעל הגורם המתאים ביותר בעיני בית המשפט לחיסולה הסופי והמוחלט. ככלל, החייאת החברה הינו הליך משפטי אשר מוכרע על ידי בית המשפט. להלן יפורטו הסיבות העיקריות לשימוש בהליך ייחודי זה.

הסיבות להחייאת חברה

החייאת חברה הינו הליך משפטי מיוחד ומשמעותי בנוף המשפטי.

החייאת החברה משיבה לבעלי התפקידים בחברה את סמכותם לפעול בשם החברה והחלטות החברה שבות ומקבלות משנה תוקף, ועל כן החייאת חברה הינה פעולה בעלת השלכות כלפי נושאי המשרה בחברה, בעלי המניות בחברה ולעיתים אף נושים שונים של החברה.

ניתן לחלק את הסיבות להגשת בקשה להחייאת החברה לשני סוגים:

הסוג הראשון, מתאפיין בבקשות הנוגעות לפעולות שמטרתן לפעול כנגד החברה, וכן תביעת חובות העומדים לחברה אל מול נושים, ספקים או כל גורם אחר. כמו כן, במקרים מסוימים, החייאת החברה נעשית לשם ניסיון להרמת המסך ונקיטת פעולות משפטיות אל מול בעלי המניות, ואף לבחינת אחריות אישית של מנהלי החברה. מקרים נוספים בעניין זה נובעים מהרצון למיצוי זכויות משפטיות אשר קמו לחברה טרם סיום חייה. אם כן, פעולות אלו מאופיינות במיצוי זכויות אל מול החברה ולעיתים אף נקיטת הליכים משפטיים אל מול החברה עקב חובותיה או התנהלותה העסקית בעת פעילותה.

הסוג השני מתאפיין בפעולות אשר נועדו לשם מיצוי זכויות אל מול החברה כאישיות משפטית. לולא הליך החייאת החברה, היה המבקש עומד אל מול שוקת שבורה ללא יכולת לקבל כל סעד מתאים למצוקתו. פעולות אלו מאופיינות כפעולות חד פעמיות ובודדות כאשר בסיומן, תחוסל החברה פעם נוספת. המקרים הנפוצים נוגעים להשלמת העברת זכויות במקרקעין שטרם הועברו או נרשמו בעקבות מחיקה או חיסולה של החברה, טיפול ברישום והסדרת זכויות בחברות גוש חלקה וביצוע פעולות הכרחיות הנדרשות מחברה, בכפוף להתחייבויותיה החוזיות.

הפרוצדורה

כאמור לעיל, החלטה בדבר החייאתה של חברה נקבעת במסגרת הליך משפטי אשר בסמכותו של בית המשפט המחוזי. הליך החייאת החברה נעשה במסגרת המרצת פתיחה, הליך מהיר המבוסס רובו ככולו על תצהירים וללא דיוני הוכחות מהותיים. המקור הנורמטיבי עליו מתבסס המבקש הינו פקודת החברות.

חשוב לציין כי יש להבחין בין שני מצבים בהם החברה אינה פעילה: (1) חיסול חברה, במסגרתו בעלי המניות ומנהלי החברה היו מודעים למצב החברה וביצעו שורה של פעולות (מטעמם או על ידי נושיהם) לשם חיסולה של החברה; ולחלופין (2) מחיקת חברה, סנקציה ייחודית המנויה לרשם החברות בטרם כניסת חוק החברות, תשנ"ט -1999, במתכונתו הנוכחית. באמצעות סנקציה זו, מוקנית לרשם החברות הסמכות למחוק חברה מפנקסי רשם החברות. עסקינן בהליך טכני, בו נושאי המשרה ומנהלי החברה אינם צד אקטיבי לתהליך, ולעיתים קרובות אף אינם מודעים לו. במצב דברים זה, חברות אשר נמחקו ממרשם החברות יכלו לכאורה להמשיך לנהל פעילות עסקית, לערוך עסקאות ולהתחייב בהתחייבויות בעוד החברה אינה רשומה ו/או מוכרת על ידי הגוף הסטטוטורי האמון על הסדרת רישומה.

סמכות בית המשפט לקבוע בעניין הליך החייאת חברה, מוגבלת לתקופה בת שנתיים מיום חיסולה במרשמי רשם החברות. להבדיל, בהליך החייאת חברה שנמחקה על ידי רשם החברות, מוגבל ההליך לעשרים שנים מיום המחיקה. עם זאת, לעיתים, יינתן צו להחייאת חברה חלף מועדים אלו ככל ותוגש במסגרת המרצת הפתיחה בקשת ארכה להחייאת החברה. ההיגיון המשפטי העומד מאחורי מתן הארכה הינה מניעת סיטואציה בה המבקש ימצא עצמו אל מול שוקת שבורה וללא יכולת להסדיר את ענייניו לאור חיסולה או מחיקתה הסופית של החברה.

בשל היותו של ההליך ייחודי לנוף המשפטי, על מגיש הבקשה להקפיד על ייחודיות הבקשה ולהקפיד שלא תכלול סעדים ו/או בקשות נוספות, אף אם יש בהן לסייע בניהול תקין ונכון של החייאת החברה והסדרת אופן פעולתה. כך, בה"פ 32524-01-14 מור נ' משרד המשפטים (טרם פורסם) נמחק ההליך בשל היעדר ייחוד הבקשה להחייאת החברה. כך, נקבע כי בקשה להחייאת חברה אשר אינה ייחודית לסעד זה באופן בלעדי, עלולה על כן, להוביל למחיקתה. בהליך כאמור, נקבע על ידי כב' השופט אורנשטיין כי ההליך יימחק בשל בקשה לסעד נוסף של מינוי כונס נכסים במסגרת המרצת הפתיחה.

בדומה להודעה בדבר פירוק מרצון, בעת החייאת החברה יקום הצורך בפרסום הודעה בדבר החייאת החברה לכולי עלמא באמצעות עיתון מוכר בעל תפוצה רחבה. עם זאת, הפסיקה מציינת כי הפרסום אינו תנאי מתלה לאישור רשם החברות להחייאת החברה[1].

לאחר שהושלמה המטרה שלשמה הוחייתה החברה, יש לחסלה פעם נוספת ובכך להשלים את מחזור החיים הזמני שניתן לחברה.

סיכום

הליך החייאת חברה הינו הליך ייחודי במישור המשפטי – תאגידי. הליך החייאת תאגיד הינו בעל משמעות רבה לנושאי משרה, בעלי מניות ושאר אורגני החברה אשר חוזרים לבצע את תפקידם[2] לאחר שהשלימו עם העובדה  כי החברה סיימה את פעילותה.

לאחר שבוצעו כל הפעולות הנדרשות שלשמן הוחזרה החברה לפעילותה, תחוסל החברה פעם נוספת. עם זאת, החייאת חברה הינו הליך מבורך לשם הסדרת חובות וזכויות אשר בלעדיה נושים ו/או צדדים שלישיים לא יכלו להיפרע מהתחייבויות החברה ו/או למצות את זכויותיהם.

[1] לעניין זה ר' ה"פ (ת"א)  35691-02-17 טירת גוש 8274 חלקה 109 בע"מ נ' רשם החברות ואח' (פורסם בנבו 9.8.2017)

[2] חשוב לציין לעניין זה כי, לעיתים לא ניתן לאתר בעלי תפקידים, דירקטורים ובעלי מניות בחברה, דבר המקשה על ביצוע הפעולות הדרושות שלשמן הוחייתה החברה.