דירקטיבות (Directives) אירופאיות הינן כללים משפטיים שנוצרו ע"י מוסדות האיחוד האירופאי, ומטרתן ליצור הרמוניזציה חקיקתית בין מדינות האיחוד בנושאים שונים. דירקטיבות אלו עשויות לחול, לעיתים באופן שלא ניתן להתנות עליו, גם על התקשרות בין חברה ישראלית לחברה אירופאית, ולפיכך חשוב להכירן. במאמר זה בחרנו להתמקד בדירקטיבת התוכנה, העוסקת בהגנה משפטית על תוכנות מחשב, לרבות הסכמי רישוי ללקוחות קצה (EULA – End User License Agreements).
דירקטיבות (Directives) אירופאיות הנן כללים משפטיים אשר נוצרו ע"י מוסדות האיחוד האירופאי, ומטרתן היא יצירת הרמוניזציה חקיקתית בין מדינות האיחוד בנושאים שונים, ובפרט בנושאים המשפיעים על פעילות השוק בכללותו, לדוגמא: סוכנים מסחריים, הגנה על מידע, בטיחות מוצרים, טיפול בפסולת וכיו"ב. דירקטיבה יכול שתחייב מדינות מסוימות באיחוד, אולם בפועל הדירקטיבות בד"כ פונות לכלל מדינות האיחוד. להבדיל מרגולציות (Regulations), אשר הופכות להיות באופן אוטומטי חלק ממשפט המדינות, הדירקטיבות קובעות יעדים ולוחות זמנים – וכל מדינה חופשייה להחליט אילו אמצעים חקיקתיים תנקוט על מנת לעמוד באותם יעדים תוך מסגרת הזמן שנקבעה.
דירקטיבת התוכנה
אחת הדירקטיבות המרכזיות עמן מוצאים עצמם גורמים ישראליים מתמודדים באופן שוטף, הינה דירקטיבה העוסקת בהגנה משפטית על תוכנות מחשב אשר מספרה 2009/24/EC ("דירקטיבת התוכנה"). דירקטיבת התוכנה מתייחסת הן לתחום הערטילאי-דיוני של היקף זכויות היוצרים של יצרן התוכנה, והן לתחום הממשי-פרקטי של אופן ניסוח מערכת ההסכמים בין יצרן התוכנה לבין משתמשיה, תוך פירוט האיסורים וההיתרים אשר ניתן לכלול בהסכמי רישוי תוכנה ללקוחות קצה (EULA – End User License Agreements).
מעניין לדעת, כי במסגרת האיזונים שקובעת דירקטיבת התוכנה, קיימים מספר עניינים בהם זכותו של המשתמש כדין בתוכנה הינה מוחלטת, ואף נקבע כי תניות חוזיות המנוגדות לכך – תהיינה בטלות.
כך למשל, המשתמש בתוכנה רשאי לייצר עותק גיבוי מן התוכנה, ואף להעמיד למבחן את תפקוד התוכנה על מנת להגדיר מהם הרעיונות והעקרונות העומדים בבסיס התוכנה, בין אם תוך כדי העלאה (loading), הרצה (running), הצגה (displaying), שידור (transmitting) או אכסון (storing) של התוכנה, והכל ללא צורך בקבלת אישור מבעל זכויות היוצרים בתוכנה.
יתרה מכך, למשתמש בתוכנה אף מוקנית זכות, בנסיבות מסוימות, לערוך הנדסה חוזרת באמצעות דה-קומפילציה (de-compilation) לתוכנה קיימת לשם התאמתה לתוכנה חדשה, אשר הוא מפתח באופן עצמאי. מטרת חריג זה היא לאפשר שרכיבי מערכות מחשב שונים, אשר יוצרו ע"י יצרנים שונים, יוכלו לעבוד ביחד (דהיינו, להשגת תאימות – interoperability). חשוב לזכור כי על פי הדירקטיבה, אין מדובר בזכות מוחלטת, אלא היא כפופה בין היתר לתנאים הבאים: א. שימוש בתוכנה כדין; ב. המידע שצריך המשתמש להשיג כדי להגיע לתאימות, אינו זמין עבורו כתוצאה מפעולות שכבר בוצעו בעבר; ג. הפעולות מבוצעות ביחס לחלקים של התוכנה המקורית – והן נחוצות לשם השגת התאימות (אגב, לעניין זה ניתן להשוות את סעיף 24(ג) לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2008, הדן בהעתקת תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, ע"י מי שמחזיק עותק מורשה). כמו כן, לא ניתן לעשות שימוש בחריג זה באופן שפוגע באינטרסים הלגיטימיים של הבעלים החוקי, או שאינו עולה בקנה אחד עם ניצול סביר של התוכנה. למותר לציין כי ניתן לפרש את המושגים דלעיל באופן יחסית רחב, והוא ישתנה, מן הסתם, מנסיבות השונות בין מקרה אחד למשנהו.
תחולתן של דירקטיבות
כאשר מדובר בעסקה בין שתי חברות אירופאיות, ברי כי הדירקטיבות תחולנה באמצעות הדינים המקומיים הרלבנטיים. אולם, מה בדבר עסקה בין חברה ישראלית לבין חברה אירופאית? כאן, אין תשובה אפריורית מוחלטת ויש לבחון כל מקרה לגופו. מאחר שתחולת דירקטיבה יכול שתחול באופן שונה בכל מדינה, הרי שהעניין תלוי בנסיבות הספציפיות של הפעילות, ובמדינה בה מבקשים לפעול.
לשם המחשה, נציג שני מקרים מנוגדים, האחד של הרחבת תחולת דירקטיבה, והשני של צמצומה: בתחום הסוכנים המסחריים התקבלה דירקטיבה הקובעת כי בהתקיים תנאים מסוימים, תחול על היצרן חובת תשלום "דמי פיתוח שוק" לסוכן. בהקשר זה, הוחלט בגרמניה להרחיב דירקטיבה זו כך שתחול גם על מפיצים, ולא על סוכנים בלבד. מאידך, כדוגמה לצמצום תחולתה של דירקטיבה, ניתן להציג את הדירקטיבות המתייחסות לסוגיית הטיפול בפסולת, המקנות "נסיבות מקלות" למדינות שהקדימו להנהיג מדיניות המסדירה עניין זה טרם פרסום הדירקטיבה.
לסיכום, טרם ביצוע כל פעילות כאמור, מומלץ להיוועץ עם גורם מקצועי, אשר יערוך זיהוי של מערכות הדינים הרלבנטיים בכל מדינה ובהתאם לפעילות הרלבנטית.
דירקטיבה נוספת בעלת השפעה משמעותית על גורמים ישראלים הפועלים בשוק האירופאי, הינה "דירקטיבת הסוכנים המסחריים" 86/653/EEC (אשר צוינה לעיל) העוסקת בתחום הסכמי הסוכנות (ולעיתים אף מוחלת על הסכמי הפצה), אך זו תהיה כבר נושא להרחבה בעתיד לבוא.