עיכובים חוזיים בעקבות מגפת הקורונה

בסמוך לאחר התפשטות מגפת הקורונה ובעיקר לנוכח המגבלות שהטילה הממשלה על הציבור בישראל, החלו לעלות שאלות בנושא השלכותיה של המגיפה על חיובים חוזיים מכוח הסכמים מסחריים. מטרתם של דיני הסיכול במדינת ישראל, המורכבים ממערכת של הוראות חוק שונות, דוקטרינות משפטיות ופסיקות של בתי המשפט השונים, היא להסדיר בדיוק את נושא זה.

במאמר קצר זה ננסה להסיר מעט מהערפל הקיים בתחום דיני הסיכול, ונסקור את אחת מהשאלות הבוערות ביותר בענף המלונאות בארץ בעת הזו – האם להשלכותיה של מגפת הקורונה (צווים מגבילים וצווי סגר), קיימת השפעה על חיובים חוזיים מכוח הסכם שכירות מלונאי, אם לאו.

סיכול חוזה מחמת כוח עליון:

סעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "החוק"), מאפשר לכאורה לצד הנפגע, לבטל הסכם מחמת מאורע של כוח עליון כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:

1. על הטוען לסיכול, להוכיח באופן סובייקטיבי ואובייקטיבי על היעדר ידיעה והעדר יכולת לצפות (בכוח ובפועל), במועד כריתת החוזה, את השלכותיה של מיפת הקורונה.

הגישה הרווחת בפסיקת בתי המשפט היא כי כמעט כל אירוע הינו צפוי, בין אם שכיח ובין אם לאו. כראיה, לאורך השנים בתי המשפט לא ראו באירועי קיצון כגון מלחמה, נזקי טבע, מחלה קשה (אישית) ואפילו פטירה (במקרים מסוימים) כאירוע מסכל[1]. ישנם אף כאלה הרואים את סעיף 18 לחוק כ"אות מתה" בספר החוקים הישראלי.

אף על פי כן, בשנים האחרונות התפתחו בפסיקה ניצנים מסוימים, הגם שמוגבלים מאוד, לריכוך מבחן הציפיות (להרחבה, ראה עניין זועבי)[2]. לפי גישה זו, ניתן יהיה לטעון בנסיבות מתאימות, כי אירועים מסכלים שאינם שכיחים כדוגמת השלכותיה של מגפת הקורונה, אינם ניתנים לצפייה, ובהתקיים יתר תנאי הסעיף, האירוע יכול להוות עילה לביטול ההסכם[3].

2. התנאי השני בסעיף 18 (א) לחוק מחייב את המפר להוכיח היעדר יכולת מצדו למנוע את הנסיבות המסכלות. בהקשר לנגיף הקורונה, סביר שרכיב זה יתקיים.

3. במסגרת התנאי השלישי והאחרון, יש להוכיח כי בזמן המיועד לביצוע החוזה, הביצוע איננו אפשרי או שהביצוע שונה באופן יסודי מכוונות והסכמות הצדדים במועד כריתת החוזה. בנסיבות מקרה הבוחן שלפנינו, צו המורה על סגירת חלקים ממלון (חדר אוכל, בריכה וכו') עשוי להוות מניעה משפטית מביצוע מטרת השכירות באופן שלכל הפחות "שונה באופן יסודי" משהוסכם עליו, ולפיכך סביר ברוב הנסיבות כי גם תנאי זה יתקיים.

חוק השכירות והשאילה:

תכליתו של סעיף 15 (א) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 (להלן: "חוק השכירות"), היא לפטור שוכר מתשלום דמי שכירות כשאין לו אפשרות להפיק תועלת מן המושכר[4] עקב אירועים שעולים לכדי אירועי "כוח עליון"[5], וזאת לפרק הזמן בו נבצר מהשוכר להשתמש במושכר למטרת השכירות[6]. הסייג לסעיף קובע, כי הפטור ניתן רק מקום שהמושכר הינו מקרקעין ורק כאשר מניעת השימוש נובעת מנסיבות הקשורות במושכר ו/או בדרכי הגישה אליו.

על פניו נדמה כי החוק כלשונו מתיר את קבלת הפטור רק במקרה בו קיימת מניעת שימוש במושכר מחמת נסיבות הקשורות במושכר עצמו, ולכן מגפת הקורונה והשלכותיה, שמהווים לכאורה נסיבות חיצונית למושכר אינה מאפשרת את תחולתו. עם זאת, בפרשת זועבי, בתי המשפט הרחיבו את לשון הסעיף וקבעו כי הסעיף חל גם כאשר המניעה מעשיית שימוש במושכר נוצרה עקב נסיבות חיצוניות למושכר, כמו גם משפטיות (כגון צווים המגבילים עשיית שימוש במושכר)[7].

לאור האמור לעיל, במהלך החודשים הראשונים להתפרצות מגפת הקורונה, נראה היה כי בנסיבות המתאימות, צד להסכם שכירות מלונאי עשוי להיות פטור מתשלום דמי שכירות עקב החלטות הממשלה המגבילות את השוכר מעשיית שימוש במטרות המושכר.

אף על פי כן, בפרשת עופר אגם, פס"ד שניתן לאחרונה ע"י בית משפט השלום בנושא, נפסלה נכון לשעה זו האפשרות לקבלת הפטור מכוח סעיף 15 לחוק השכירות על בסיס שני נימוקים: (1) לשיטת ביהמ"ש, סעיף 15 מתאים רק למקרים בהם המניעה מעשיית שימוש במושכר נוגעת למושכר ספציפי לבדו ולא במקרים הנוגעים למשק כולו (2) נקבע כי הפטור חל רק מקום בו השוכר נמנע מעשיית שימוש במושכר באופן מוחלט, קרי, במצב בו לא ניתן לעשות שימוש במלון כלל[8].

הוראות נוספות מתחום דיני החוזים וכיו"ב:

הוראות דיני החוזים, החלטות ממשלה, דוקטרינת תום הלב ודוקטרינות מתחומי פרשנות חוזים, מאפשרות לצדדים להסכם תפעול מלונאי לטעון טענות שונות ומגוונות בקשר עם פרשנות הסכם. בכך, צד להסכם תפעול מלונאי יכול להשפיע על תוכן מערכת החיובים הקבועה בו, ולהלן בתמצית שתי דוגמאות:

1. חובת תום הלב המעוגנת בסעיף 39 לחוק החוזים עשויה לחייב את המשכיר להתחשב בשינוי נסיבות קיצוני כדוגמת אירוע הקורונה ולהפחית את תשלום דמי השכירות. מן הפסיקה אנו למדים, כי בהעלאת טענה שכזו על השוכר להתחשב בין היתר בתום ליבו קודם להגשת הבקשה, ובמשך ההתקשרות שנערכה בין הצדדים בטרם התקיים האירוע החריג[9].

2. בחודש יולי 2020 נכתב דוח מסקנות מטעם "הצוות הבין-משרדי לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים" במשרד המשפטים. בדו"ח הומלץ על תיקון חוק החוזים כך שייכנס סעיף "הגנה" לפיו בעת אירוע מסכל, ניתן יהיה לעכב חיובים באופן כזה שתינתן הגנה לשוכר מפני חילוט ערבויות ופינוי מהמושכר ואף הומלץ כי שר המשפטים יוסמך לשנות ולתקן בצווים את דיני החוזים. המלצות אלו עשויות לשנות הוראות הקשורות לדיני הסיכול ואולם נכון להיום המדובר בהמלצות בלבד ללא תוקף תחיקתי. יוער, כי גם אילו יאומצו ההמלצות לתיקוני חקיקה, השינוי יחול פרוספקטיבית בלבד.

לסיכום, בהתבסס על הגישות הפרשניות השונות להוראות סעיף 18 לחוק החוזים תרופות, יש קושי רב להעריך אם לפלוני תעמוד הזכות לביטולו של ההסכם מחמת השלכותיה של מגפת הקורונה. יתרה מכך, נכון לכתיבת שורות אלו, לאור הפרשנות המצמצת של סעיף 15 לחוק השכירות, צד להסכם תפעול מלונאי אינו זכאי לקבלת פטור מתשלום דמי השכירות מכוח הוראות סעיף 15 לחוק השכירות.

למרות האמור לעיל, כבר היום, צדדים להסכם שכירות מלונאי עשויים לטעון טענות הקשורות לפרשנותו של הסכם מכוח דיני החוזים ובכך הלכה למעשה לשנות ואף לעכב חיובים מכוח הסכמי שכירות מלונאים. כמו כן, לאור רגישות וחשיבות פרשנות דיני הסיכול, חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ועמדתה המקצועית של לשכת עורכי הדין, אנו צופים התפתחויות נוספות בפסיקה הן בפרשנות הוראות סעיפים 15 לחוק השכירות והן בנוגע לסעיף 18 (א) לחוק החוזים תרופות, ואף לשינויי מתווה חקיקה שיאגד ויסדיר מחדש את דיני הסיכול.

[1] ראה: בע"א 78/715 כץ נ' נצחוני, פ"ד לג(3) 639 1979, (פורסם בנבו).

[2] דברי השופט עמית, ע"א 4893/14 זועבי נ' מדינת ישראל, פסקה 30 (פורסם בנבו).

[3] להרחבה ראה: בע"א 97/6328 רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד5 506( 2000), וגם: בת"א  07/1072  גדעון נ' פוקס (פורסם בנבו, 3.7.2010).

[4] (‏ע"א 240/77 שלמה כרמל בע"מ נ' פרפורי ושות' בע"מ, לד(1) 701 (1979)‏

[5] ת"א (שלום נתניה) 9349/02 דנינו חיים נ' יוחאי נווה (פורסם בנבו, 09.05.2005‏).

[6]  ע"א 4893/14 וליד חמודה זועבי נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (פורסם בנבו, 03.03.2016)

[7] ראה לעיל פרשת זועבי (פורסם בנבו, 03.03.2016)

[8] תא"ח 27886-05-20 עופר אגם ייזום ובניין בע"מ נ' קווינסטון יזמות והשקעות (פורסם בנבו, 2020).

[9] ראה לעיל פרשת עופר אגם ייזום ובניין בע"מ (פורסם בנבו, 2020).