פטנטים של עובדי מדינה והזכויות המגיעות להם

רקע

תעשיית ההייטק בארץ (ובעולם) נסמכת על חידושים ופיתוחים טכנולוגים של עובדי התעשייה. אמנם אנו מורגלים לראות חברות הזנק ו"סטארטאפיסטים" אשר מפתחים טכנולוגיות מסוימות, אך בלא מעט מקרים פיתוחים רבים נעשים על ידי עובדים במסגרת עבודתם בחברה ותיקה וקיימת.

הבעלות על ההמצאה והזכויות המגיעות לעובד ולמעביד בגין ההמצאה מוסדרים בחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים").

במקרה בו ממציא של פטנט הינו עובד של חברה, ובהיעדר הסכמה אחרת בין אותו עובד לבין המעביד, רואים את ההמצאות של העובד כחלק מעבודתו באותו גוף בו הוא עובד, ולפיכך הבעלות על ההמצאה, שהומצאה אמנם על ידי העובד, שייכת הלכה למעשה למעביד זאת בכפוף לתנאים הקבועים בחוק הפטנטים, בין היתר, כי מדובר בהמצאה, שבין הצדדים מתקיימים יחסי עבודה, שההמצאה גובשה במהלך עבודתו של העובד אצל המעביד, ושהעובד הגיע להמצאה "עקב שירותו" אצל המעביד. כך לדוגמא: רופא שעובד בבית חולים וממציא פטנט בתחום עבודתו, עקב עבודתו ובמסגרתה, הבעלות על הפטנט שייכת לבית החולים.

כאמור, מעבר לשאלת הבעלות על ההמצאה, חוק הפטנטים מסדיר גם את נושא התגמול לעובד בגין ההמצאה והתנאים לקבלתה.

חוק הפטנטים קובע כי, בהיעדר הסכם בין הצדדים, התגמול לו זכאי העובד בגין ההמצאה, ייקבע על-ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים – ועדה המורכבת משופט בית המשפט העליון בדימוס, רשם הפטנטים ואיש אקדמיה בתחום מדעי או טכני רלוונטי להמצאה הנדונה.

בבואה לבחון את התגמול המגיע לעובד, הוועדה בוחנת את סוג התפקיד של העובד ואת תרומתו להמצאה והעלויות הכרוכות בפיתוחה. באופן כללי, ככל שיוזמתו של העובד בהמצאה משמעותית יותר – תיטה הוועדה לקבוע שיעורים מוגדלים של תמלוגים.

יוער כי על מנת ליתן תמריץ לעובדים לפתח טכנולוגיות עבור החברה בה הם עובדים, חברות טכנולוגיה רבות החלו לאמץ בשנים האחרונות מנגנון תמלוגים לעובד בגין פיתוחים והמצאות של העובד בתוך החברה.

מעמדם של עובדי מדינה

עולם ההיי טק והטכנולוגיה הפך לחלק בלתי נפרד מתעשיות רבות בעולם המדע, לרבות בעולם הרפואה, החקלאות ועוד. בעולם בו חברות הזנק ואקזיטים קורצים לעובדים רבים, ועל מנת לשמר את כוח האדם בעבודה, גם תעשיות ותיקות החליטו להתאים עצמם לעולם החדש. לשם כך, חברות ממשלתיות כדוגמת בתי חולים החליטו לאמץ מנגנונים ולתמרץ עובדים לפתח ולהמציא פטנטים בתחום עבודתם.

המדינה קבעה מספר הוראות שונות אשר מסדירות את נושא פיתוחי הידע של עובדיה. כך ולצד חוק הפטנטים, תקנון שירות המדינה (להלן: "התקשי"ר") אשר מטרתו להנחות את משרדי הממשלה בנושא ניהול תוצרי ידע שבבעלות המדינה, מסמיך את ועדת ההמצאות (אשר מתמנה על ידי שר המשפטים) (להלן: "וועדת ההמצאות") לקבוע אם להעניק תגמול לעובד שהמציא המצאה שהזכויות בה הן בידי המדינה.

התקשי"ר (שם בפרק 72) מגדיר באילו מקרים המצאות, שהומצאו על ידי עובדי מדינה, יוגדרו כהמצאות שירות (בבעלות המדינה) וכן את כל ההוראות בעניין הודעות על המצאות, זכויות העובדים והמדינה בהמצאות ופרסים לממציאים.

לעניין התמלוגים (או הפרסים) המגיעים לעובד מדינה, אלה ייקבעו על ידי וועדת ההמצאות. ועדת ההמצאות מוסמכת לקבוע אם המדינה זכאית לזכויות בהמצאה של העובד ואת היקף התמלוגים, אם בכלל, המגיעים לעובד בגין ההמצאה.

המצאות של עובדי מדינה במערכת הבריאות

מעבר להוראות התקשי"ר, ניהול המחקר ותוצרי הידע במערכת הבריאות הממשלתית הוסדר ספציפית במסגרת משרד האוצר בהוראת תכ"ם (תקנון כספים ומשק). ההוראות הנ"ל מסדירות ביצוע מחקרים בבתי חולים ממשלתיים כלליים ובתאגידי הבריאות הפועלים בתחומם, וכן ניהול נכסים שהם תוצרי ידע בגופים אלה.

הוראות התכ"ם קובעות כי תוצר ידע (המצאה) ייחשב לקניינה של המדינה, לרבות במקרה בו התוצר נוצר על ידי עובד, עקב שירותו בבית חולים ממשלתי או בתאגיד בריאות, או בתקופת עבודתו כאמור, אפילו אם במקביל לעבודתו בבית החולים הממשלתי או בתאגיד הבריאות, עבד אותו עובד בעבודה נוספת מחוץ לשירות במוסד מחקר או במוסד אקדמי.

מנגד קובעות ההוראות כי תוצר ידע לא ייחשב לקניינה של המדינה במקרים בהם ועדת ההמצאות קבעה בין היתר, כי התוצר אינו נובע ממחקר, או מפרויקט שבוצע בבית החולים; ההמצאה נעשתה על-ידי העובד בלבד ללא השתתפות או סיוע של אנשים נוספים הקשורים לבית החולים; וכן שההמצאה לא נעשתה במתקני בית החולים או תוך שימוש במשאבי בית החולים או שאין כל קשר בין תחום העיסוק של העובד בבית החולים או בתאגיד הבריאות להמצאה.

בנוסף קובעות ההוראות מספר תנאים לגבי הקשר שבין עובדי המשרד, בית החולים או עובדי התאגיד לחברה המשקיעה במחקר.

כך, ההוראות קובעות, בין היתר, כי עובד בית החולים או עובד התאגיד לא יועסק בעבודה נוספת אצל חברה משקיעה או אצל חברת הזנק, במהלך תקופת עבודתם בשירות המדינה או בתאגיד הבריאות ולמשך שנה אחת לאחר מכן, או למשך תקופה קצרה משנה, באישור נציב שירות המדינה והממונה על השכר, ובכפוף להוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), ולכל דין.

כמו כן, חברה משקיעה או חברת הזנק לא יבצעו כל תשלום לחוקרים בעד שעות ייעוץ, בין בכסף ובין בשווה כסף, לרבות בדרך של הענקת זכות או אופציות, כך שעובד בית החולים או התאגיד לא יקבלו כל תמורה בעד עבודת המחקר או תוצריה, שלא באמצעות בית החולים או התאגיד. במקרים חריגים ומיוחדים, כאשר קיים אילוץ המחייב תשלום לחוקר בדרך של הענקת זכות בשווה כסף, ניתן לבצע תשלום כאמור באישור מראש של המנהל הכללי של משרד הבריאות והחשב הכללי.

במקרה בו תוצר הידע אכן שייך למדינה, בכפוף להוראות התכ"ם, והעובד ענה על התנאים לעניין הזכאות לתמלוגים, הוראות התכ"ם קובעות כי העובד (או צוות עובדים) יהא זכאי לתמלוגים ממסחור הידע בשיעור של כ- 35% מהכנסות נטו.

סיכום

אנו עדים בשנים האחרונות ליותר ויותר עובדים אשר מפתחים וממציאים פטנטים במסגרת עבודתם, לרבות על ידי עובדי מדינה.  יתכן מאוד כי תופעה זו הינה פועל יוצא של בחירת המעבידים להסדיר מנגנון בקשר לתמלוגים ולזכויות המגיעות לעובד בקשר עם פרי פיתוחו, כאשר הדבר נעשה במסגרת עבודתו.