נוסח החוק (לאחר התיקון) לא הגביל את גובה התשלומים שיש לשלם למדען, דבר אשר הותיר את המשקיעים באי וודאות. ועדת הכספים של הכנסת פתרה את אי הוודאות וקבעה ביום 14.5.2012 תקרות מקסימאליות לסכומים שיש לשלם למדען, ובכך תרמה לוודאות וליציבות של החברות נתמכות המדען הראשי ואף של המשקיעים הזרים הפועלים בשוק המקומי.
רקע
מתוך מטרה לעודד חברות בתעשיית ההיי-טק להשאיר את פעילותן בתחומי מדינת ישראל, הוחלט לתקן את החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (להלן: "חוק המו"פ").
אחד האמצעים אשר בחר המחוקק להגשמת המטרה הינו, יצירת תמריצים שליליים לחברה במקרה של העברת הידע והייצור לגורמים זרים והפסקת פעילות החברה בישראל.
כך, תיקון 5 לחוק המו"פ אשר נכנס לתוקפו בתחילת שנת 2011 קבע תיקוני חקיקה משמעותיים בהתייחס לגובה התשלומים שיש לשלם למדען במקרה של העברת הידע (קנין רוחני) של החברה אל מחוץ למדינת ישראל, ובמילים אחרות במקרה של "אקזיט".
חשוב לציין כי עוד בטרם חוקק תיקון מספר 5, חוק המו"פ קבע כי חברות נתמכות מדען תשלמנה למדען סכומים הקבועים בחוק המו"פ במקרה של העברת ידע לחו"ל ובמקרה של הפסקת הפעילות בישראל (הסכומים מוגדרים בחוק המו"פ "הסכום הבסיסי"). אלא שתיקון 5 הגדיל משמעותית את הסכום הבסיסי שיש לשלם למדען במקרים אלו ולא קבע כל הגבלה על הסכום.
כידוע, תעשיית ההיי טק הישראלית מרכזת עניין רב בקרב משקיעים בינלאומיים, משכך לא מפתיע כי תיקון 5 לחוק המו"פ ספג ביקורות קשות בקרב בכירים בתעשיית ההיי-טק, נוכח אי הוודאות שיצר התיקון לחוק והסכום הבלתי מוגבל, לכאורה, שיש לשלם למדען במקרים הרלבנטים.
לשם הנוחות, להלן ההוראות הרלבנטיות בחוק המו"פ במקרה של העברת ידע לחו"ל והפסקת הפעילות בישראל:
| לאחר התיקון | טרם התיקון | |
| הסכום השווה ליחס שבין סך המענקים שקיבלה החברה, לבין סך הוצאות המחקר והפיתוח של החברה (שאושרו על ידי המדען), כשהוא מוכפל במחיר המכירה, ובלבד שלא יפחת מסך המענקים כאמור, בתוספת ריבית שנתית | הסכום השווה ליחס שבין סך המענקים שקיבלה החברה, ולבין סך ההשקעות הכספיות שהתקבלו בחברה כשהוא מוכפל במחיר המכירה, ובלבד שלא יפחת מסך המענקים כאמור, בתוספת ריבית שנתית | "הסכום הבסיסי" |
| הסכום שיופחת הינו ההפרש בין הסכום הבסיסי (בניכוי התמלוגים ששולמו) ולבין סך המענק, על פני 10 שנים מתום ביצוע התכנית | הסכום הבסיסי יופחת כולו (בניכוי התמלוגים ששולמו) עד לסך המענק, על פני 10 שנים מתום ביצוע התכנית | שיעור הפחת |
| ועדת הכספים תקבע את הסכום המרבי שיש לשלם למדען במקרים של מכירת החברה | אין התייחסות לסכום מקסימאלי | הסכום המרבי |
הסכום הבסיסי שיש לשלם למדען טרם תיקון החוק (במיליוני ש"ח) * (2/10) = 16 80
הסכום הבסיסי שיש לשלם למדען לאחר תיקון החוק (במיליוני ש"ח) * (2/4) = 40 80
מאחר ובחברות רבות נתמכות מדען, סכום ההוצאות הינו נמוך משמעותית מסכום ההשקעות, הרי שעל פי הנוסחה החדשה לחישוב הסכום הבסיסי, סך התשלום למדען לא רק שגדל משמעותית אלא אף נראה כבלתי פרופורציונאלי לסך ההשקעה של המדען.
בנוסף, ועד לקביעת הסכום המירבי כאמור על ידי ועדת הכספים, התיקון לחוק יצר למעשה אי וודאות לחברות המבקשות לקבל מענק מהמדען, בנוגע לתשלומים שיידרשו לשלם במקרה של מכירת החברה. אי הוודאות כאמור החריפה את "התרדמת" בה שקעה תעשיית ההיי-טק נוכח המהלומה הקשה שספגה ממילא בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את העולם בשנים האחרונות.
לכן, ועל מנת ליצור וודאות בתעשייה מחד ולשמור על האיזון בין האינטרס של המדינה בעידוד פיתוח ומחקר במדינת ישראל לבין האינטרס של החברה לפעול בשוק גלובלי ותחרותי מאידך, נקבע שיש לקבוע סכום מירבי שאותו יש לשלם למדען במקרים של העברת ידע אל מחוץ לישראל ובמקרים של הפסקת הפעילות בישראל.
ביום 14 למאי, 2012 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הסכומים המירביים שיש לשלם למדען, ונקבע כי (1) במקרה של העברת ידע אל מחוץ לישראל אך השארת פעילות מחקר ופיתוח בישראל תידרש החברה לשלם סך של עד פי שלושה מסך המענק שקיבלה המדען; (2) במקרה של הפסקת כל הפעילות בישראל, החברה תידרש לשלם סכום של עד פי שישה מסך המענק שקיבלה החברה המדען.
אם נחזור לדוגמא לעיל, הסכום שיש לשלם למדען לאחר תיקון החוק ולאחר קביעת הסכום המירבי הינו עד 12מיליון ש"ח (12= 2*6) וזאת במקום 40 מיליון ש"ח.
סיכום דברינו
אנו בדעה כי התיקון החדש לחוק, יחד עם קביעת ההגבלות העדכניות על ידי ועדת הכספים מהווים צעד חשוב בהתפתחות תעשיית ההיי-טק בישראל ובהתמודדותה עם המשבר העולמי בתחום, וכי ניתן למצוא בתיקוני החקיקה איזון בין האינטרס של המדינה להשאיר את המחקר והפיתוח בישראל ולבין אלו של החברות ושל המשקיעים המעוניינים לפרוץ לשוק הבינלאומי.
טרם נסיים נבהיר, כי מאחר ומדובר בתקנות חדשות מטבע הדברים הן עדיין פתוחות לפרשנויות שונות, משכך יש עדיין להמתין ולראות כיצד החישוב בפועל של הסכום המרבי יבוצע על ידי משרד המדען הראשי.