לפני מספר שבועות אישרה הכנסת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו- 2015 המנסה ליתן מענה לכמה צרכים במקביל:
ראשית, פטור מפרסום תשקיף בעת גיוס הון על ידי חברות טכנולוגיה (לצד חברות שאינן טכנולוגיות) באמצעות אתרי מימון המונים. עד עתה, דרישות גילוי נרחבות לצד עלויות נכבדות הקשו על חברות טכנולוגיה צעירות בעת פנייתן לגיוס הון באמצעות הנפקה לציבור, והתיקון לחוק מנסה לטפל במכשול הזה.
שנית, ניסיון של רשות ני"ע ושל הבורסה לני"ע למשוך חברות אטרקטיביות לגייס הון תוך שהן מעניקות הקלות בדיווחים השוטפים.
לבסוף, גיוון מקורות ההון המוזרם למיזמים טכנולוגיים בדמות הקמת קרנות הון נסחרות אשר ישקיעו בחברות טכנולוגיות נסחרות ופרטיות תוך הסרת מגבלות אשר הקשו עד עתה על השקעה בחברות פרטיות, ובכך ליצור שוק יעיל יותר להשקעה בחברות טכנולוגיות, תחת מכירתן לחו"ל.
מבוא
לפני מספר שבועות אושר בכנסת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "החוק לקידום השקעות").
החוק התקבל בתקופה בה קיימות שתי מגמות מדאיגות במשק הישראלי: ראשית, חברות טכנולוגיה רבות מתקשות למצוא אפיקי מימון יעילים ואפקטיביים בבואם לגייס כספים. בהקשר של שוקי הון ציבוריים, כיום בעקבות דרישות מחמירות של הרשות ושל הבורסה לני"ע קיימת חובה בדבר פרסום תשקיף מפורט ומקיף לצד דיווחים וגילויים שוטפים מצד חברות נסחרות, וכך חברות רבות כלל אינן פונות לאפיקים של גיוס הון מהציבור. יתרה מזאת, גם הדרישות הטכניות הבסיסיות של חברות המבקשות לגייס הון מהציבור בדבר הון עצמי מינימאלי, שווי אחזקות בידי הציבור וכיו"ב אינן מאפשרות לחברות צעירות רבות לגייס הון בבורסה.
שנית, כפועל יוצא מהאמור לעיל, כמו גם בשל סיבות נוספות, מזה כמה שנים הבורסה לני"ע בתל אביב מאבדת מספר גדל והולך של חברות נסחרות, חלקן עוברות להיסחר בשוקי הון מעבר לים וחלקן פשוט חוזרות להיות חברות פרטיות. יתרה מזאת, חברות רבות הנתקלות בקשיים של גיוס הון לצורך המשך גדילתן ופיתוחן באופן אורגני, בוחרות להימכר ו"להציל" את החברה, ובכך להמשיך ולקיים אותה ואת פעילותה במסגרת תאגיד גדול יותר (במרבית המקרים, תאגיד זר).
נתון נוסף התורם לצורך בגיוון המקורות המימוניים הינה העובדה כי קבלת השקעה מאת קרנות הון סיכון מעמידה דרישה נוקשה להחזר הכספים לקרן אשר במרבית המקרים מתאגדת לפרקי זמן קצובים של מספר שנים (בד"כ שבע שנים). כך, בחלוף מספר שנים ממועד ההשקעה, חברות רבות מתחילות לקבל איתותים מוחשיים מהקרנות המחזיקות במניותיהן בדבר הצורך לממש את השקעתן בחברה, עובדה המוסיפה עוד נדבך לצורך בביצוע עסקאות של מכירת החברה.
החוק לקידום השקעות
החוק מנסה להתמודד עם הכשלים שפורטו לעיל במספר דרכים:
ראשית, הרשות והבורסה לני"ע מבינות את הצורך בהסדרה של אתרי מימון המונים, "רכז הצעה" כהגדרתו בחוק ני"ע. בארצות הברית הענין הוסדר כבר לפני שנים אחדות, וכעת גם בארץ מנסים לגבש סט של הוראות ותקנות אשר יסדירו את פעילותם של רכזים שכאלו, וזאת לצד הגמשת הדרישה בפרסום תשקיף מקיף (כפי שיפורט להלן).
החוק לקידום השקעות מעניק פטור מפרסום תשקיף לחברות המבקשות לגייס הון באמצעות אתרי מימון המונים, ובלבד שיעמדו בתנאים מסוימים. כך, הדרישה המרכזית היא להיקף גיוס שלא יעלה על 3 מיליון ש"ח, לצד דרישה מופחתת בדבר פרסום של דוחות כספיים בסיסיים, וכן קבלת אישור של המדען הראשי (ככל ומדובר בחברה טכנולוגית) או של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים (ככל שמדובר בעסק אחר) בדבר החדשנות של הטכנולוגיה או בדבר הלגיטימיות של העסק.
עד קבלת החוק, חברות סטארט-אפ אשר רצו להיסחר בבורסה לני"ע, מלבד פרסום תשקיף מקיף היו צריכות לדווח לרשויות בשפה העברית וכן להחיל על עצמן כללי IFRS וזאת לעומק החוק (והתקנות אשר יותקנו מכוחו) המאפשר לחברות לדווח באנגלית ולפי כללי חשבונאות הנהוגים בארה"ב (US GAAPׂׂ).
על ידי הגמשת הדרישות מהחברות הצעירות, וחשיפתן לעיני ציבור המשקיעים, מקווים כי חברות אטרקטיביות יוכלו להשתמש בבורסה כמכשיר לגיוס הון ועל ידי כך להותיר בארץ טכנולוגיות מעניינות חלף מכירתן לחו"ל.
זאת ועוד, החוק לקידום השקעות מגוון את מקורות ההון המוזרם למיזמים וכנולוגיים על ידי הקמת קרנות הון נסחרות אשר ישקיעו בחברות טכנולוגיות נסחרות לצד הסרת מגבלות אשר הקשו עד עתה על השקעה גם בחברות פרטיות, ובכך לתרום ליצירת שוק יעיל להשקעה בחברות טכנולוגיות צעירות, ובחלק מהמקרים אף לייצר מנגנון מימון חלופי תחת מכירת החברות לחו"ל.
טרם נסיים חשוב לציין כי החוק לקידום ההשקעות התקבל בעת בה הבורסה לני"ע מצויה תחת מתקפה בגין נטישת חברות רבות את המסחר בארץ לטובת שווקי הון זרים, ובשל טענות לרגולציה יתרה המקשה על חברות לגייס הון (בין אם גיוס הון ראשוני ובין אם שניוני) ועל ידי כך דחיפתן לגיוס הון בחו"ל. הציפיה היא כי החוק ייצר מסלול נוח לחברות טכנולוגיות לפניה לגיוס הון מהציבור, לצד אלטרנטיבות השקעה מגוונות בדמות קרנות הון סחירות.
סיכום
החוק לקידום השקעות מגיע בתקופה בה המרחק בין חברות טכנולוגיה צעירות לבין גיוס הון זר הוא קצר מאי פעם. החוק מנסה לגבש עבור חברות סטארט-אפ מנגנונים יעילים ומוחשיים מאי פעם אשר ייצרו אלטרנטיבה אמיתית לגיוס הון מהציבור במסגרת הבורסה לני"ע בתל אביב, ועל ידי כך לנסות ולהותיר חברות טכנולוגיות אטרקטיביות במדינת ישראל חלף מכירתן לחו"ל.