פטנטים של עובדי מדינה והזכויות המגיעות להם

לאחרונה, בוצעה עסקת רכישה משמעותית בתחום הטכנולוגיה הרפואית, כאשר ענקית המכשור הרפואי האמריקאית אדוארדס לייפסיינסז רכשה את חברת אינוולב ביו מדיקל הישראלית, חברת סטארט-אפ שצמחה בבית החולים שיבא, תמורת 300 מיליון דולר. עסקה זו מדגישה את הפוטנציאל העצום הטמון בחדשנות ובפיתוח פטנטים במסגרת מוסדות ציבוריים (גופי מחקר, בתי חולים, אוניברסיטאות וכו'), ומעלה שאלות חשובות לגבי זכויות העובדים והמדינה בהמצאות אלו.

המצאות שירות: איזון בין זכויות העובד והמעסיק

חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), מהווה את המסגרת המשפטית העיקרית המסדירה את נושא הבעלות על המצאות של עובדים. סעיף 132 לחוק עוסק ב"אמצאת שירות" ומגדיר את התנאים בהם המצאה של עובד תיחשב כשייכת למעסיק.

חוק הפטנטים מגדיר "אמצאת שירות" כהמצאה שהעובד הגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו. פרשנות מונח זה היא קריטית, שכן היא קובעת האם ההמצאה שייכת למעסיק או לעובד. בתי המשפט נוטים לפרש מונח זה באופן רחב, כך שגם המצאות שלא פותחו ישירות במסגרת תפקידו המוגדר של העובד עשויות להיחשב כהמצאות שירות, וכך- ייחשבו לקניין המעסיק. החוק קובע כי עובד זכאי לתגמול עבור המצאת שירות, אלא אם ויתר על זכות זו בהסכם עם מעסיקו. בגופים ציבוריים, גובה התגמול נקבע על ידי ועדת הפיצויים והתמלוגים, המביאה בחשבון גורמים כמו תפקיד העובד, טיב ההמצאה והתועלת שהופקה ממנה.

התפתחויות במגזר הציבורי והרפואי: איזון בין זכויות העובד והמדינה

בשנים האחרונות, חלו שינויים משמעותיים בניהול הקניין הרוחני במוסדות ציבוריים, במיוחד בתחום הבריאות.

הוראות התכ"ם (תקנות כספים ומשק) עודכנו כדי להסדיר את ניהול תוצרי הידע בצורה מקיפה יותר. לענייננו בפרט, מדובר בהוראה 15 העוסקת בהגנה על נכסי המדינה וביתר פירוט בהוראה מספר 15.5.1 העוסקת בניהול תוצרי ידע כאמור[1]. נקבע כי תוצרי ידע שפותחו בבתי חולים ממשלתיים או בתאגידי בריאות הם קניין המדינה, אך ניתנה לתאגידי הבריאות סמכות נרחבת לנהל ולמסחר אותם. הוראות אלו מאזנות בין האינטרס הציבורי לבין הצורך בגמישות מסחרית, תוך קביעת מנגנונים מפורטים לחלוקת הכנסות ממסחור ידע בין החוקרים, המוסדות והמדינה. כמו כן, הוסדרו סוגיות מורכבות כמו החזקת מניות בחברות הזנק והגבלות על עבודה נוספת של חוקרים, במטרה למנוע ניגודי עניינים ולעודד חדשנות בתוך המערכת הציבורית.

בנוסף, לצד חוק הפטנטים והוראות התכ"ם, תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) מספק הנחיות ספציפיות לעובדי מדינה[2]. פרק 72 בתקשי"ר מגדיר מנגנון מפורט לטיפול בהמצאות של עובדי מדינה. הוא מחייב עובדים להודיע על כל המצאה, בין אם נוצרה אגב מילוי תפקידם ובין אם לאו. ועדת ההמצאות, הממונה על ידי שר המשפטים, מוסמכת לקבוע את זכויות המדינה בהמצאות אלו ולהחליט על מתן פרסים לממציאים. התקשי"ר גם מסדיר את אופן הטיפול בבקשות לפטנטים ואת האיזון העדין בין זכויות העובד לבין האינטרסים של המדינה, תוך התחשבות בגורמים כמו תפקיד העובד, נסיבות ההמצאה והתועלת הצפויה ממנה.

אתגרים עכשוויים ומבט לעתיד

ההתפתחויות הטכנולוגיות מציבות אתגרים חדשים בהגדרת "המצאת שירות", במיוחד בעידן של עבודה מרחוק ושימוש במשאבים דיגיטליים. לאור המורכבות של הנושא, ישנה חשיבות רבה להסכמים מוקדמים בין העובדים למעסיקים, המגדירים בבירור את זכויות הקניין הרוחני וההסדרים לתגמול. בעוד שבמגזר הציבורי ישנן הוראות ספציפיות כמו התקשי"ר והתכ"ם, חברות פרטיות רבות מאמצות מנגנוני תמלוגים משלהן כדי לעודד חדשנות בקרב עובדיהם. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, יהיה צורך בהתאמה מתמדת של המסגרת המשפטית והארגונית כדי לשמור על איזון בין האינטרסים של העובדים, המעסיקים והציבור הרחב, כמו גם היכולת של מעסיקים למשוך עובדים/ות אטרקטיביים.

סיכום

המסגרת המשפטית הקיימת מנסה לאזן בין זכויות העובדים, האינטרסים של המדינה והצורך בעידוד חדשנות. ואולם, בעוד שהמסגרת החוקית הבסיסית נותרה יציבה, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות מציבות אתגרים חדשים בהגדרת "המצאת שירות" ובקביעת זכויות הקניין הרוחני. סוגיות כמו עבודה מרחוק ושימוש במשאבים דיגיטליים מחייבות חשיבה מחודשת על המסגרות הקיימות.

עבור עובדי מדינה וגופים ציבוריים העוסקים במחקר ופיתוח, מומלץ להכיר היטב את הוראות החוק והתקשי"ר הרלוונטיות, ולפנות לייעוץ משפטי במקרה של שאלות או מחלוקות בנושא זכויות על המצאות.

[1] https://takam.mof.gov.il/document/H.15.5.1

[2] https://www.gov.il/BlobFolder/policy/takshir_full/he/takshir-full.pdf; עמוד 851

למידע נוסף אנא צרו קשר: