רקע
תארו לכם את הסיטואציה הבאה: בבית הקפה הישן שממוקם במסדרונות בית המשפט עומדים שניים, האחד בורר בתיק ידוע והשני מייצג לקוח גדול באותו התיק. לשניים היכרות מעמיקה ורבת שנים עוד מימי האקדמיה והם שואלים האחד את השני לשלומו. בין חילופי הדברים שואל הבורר את חברו שאלה הקשורה לתיק אחר שמתנהל כנגדו ומבקש עצתו.
בהנחה שהתיישבתם לרגע על כס השיפוט, האם הייתם רואים לנכון לפסול את הבורר מהתדיינות בתיק הנ"ל, או לאו? ואולי דווקא לפסול את עורך הדין שנתן את הייעוץ (אולי קיווה לקבל דבר מה בתמורה לייעוץ)? ואם היה מדובר ביחסים שבין שופט לעורך דין, קביעתכם תעמוד בעינה?
שאלות אלו נשאלות השכם וערב על ידי עורכי דין, שופטים ובוררים אשר מצויים פעמים רבות בספק קשרים קולגיאליים ספק ניגוד עניינים. משכך, על העוסקים בדבר להפעיל שיקול דעת רב. במאמר קצר זה נמפה את הדין הרלבנטי בשאלת פסלות שופטים ובוררים ונסקור פסיקה מעניינת שיצאה בנושא זה מפתחו של ביהמ"ש העליון ממש לאחרונה.
מה קובע הדין?
הן סעיף 77 לחוק בתי המשפט[1] והן כלל מס 15 לכללי האתיקה (לשופטים)[2] מונים מספר מצבים אשר במידה ויתקיימו, על שופט לפסול עצמו מלשבת בדין. בראש ובראשונה ניתן למנות את המקרים בהם הנסיבות מייצרות "חשש ממשי למשוא פנים" בניהול המשפט. עילה זו מאפשרת שיקול דעת רחב לבתי המשפט, בעוד העילות הספציפיות שיפורטו להלן מחייבות מעין "פסילה אוטומטית" של השופט מלדון במקרה פלוני (להרחבה ראה: פרשת ארט ביי[3]).
העילות הספציפיות המחייבות פסילתו של שופט באופן כמעט אוטומטי הן: (1) מקרים בהם קיימת בין שופט לבין צד להליך (עד, ב"כ, בן משפחה) קרבה ממשית (2) לשופט או לבן משפחתו יש עניין ממשי, כספי או אישי, בתוצאות ההליך (3) בטרם התמנה השופט לדון בתיק היה הוא מעורב בתיק כבורר, בא כוח, יועץ מקצועי וכיו"ב.
חשוב לציין, כי גם לכללי האתיקה ולעילות המנויות בחוק בתי המשפט, קיימים מספר חריגים שלפיהם גם אם מתקיימת עילת פסילה, על השופט להמשיך לדון בתיק.
מלבד האמור לעיל, גם חוק הבוררות מונה רשימת עילות ספציפיות המעניקות לביהמ"ש סמכות להעביר בורר מתפקידו.
דהיינו, כללי האתיקה וחוק בתי המשפט מסדירים את המסגרת לפיה בית המשפט פועל עת הוא בוחן בקשה לפסלות שופט, בעוד חוק הבוררות מסדיר את הליך פסילת הבורר. עם זאת נשאלת השאלה, האם ניתן לפסול בורר מכוח הדינים החלים על שופטים?
פרשת אדלקום
בפרשת אדלקום[4] בית המשפט העליון דן בעילות לפסילת בורר. הפרשה נסובה סביב סכסוך שותפים שהתפתח בעקבות הקמת תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, "דוראד".
להליך הבוררות נבחרה בוררת שהוסכמה על הצדדים. לפי הנטען בבקשה שהגישה חברת אדלקום לפסילתה של הבוררת מייצוג בתיק, עת שניהלה את תיק הבוררות, יצרה הבוררת קשר עם בא כוחה של אדלקום וקיבלה ממנו ייעוץ בנוגע לענייניה הפרטיים.
עיקרי הטענות בבקשת הפסילה נסובו סביב הייעוץ אותו קיבלה הבוררת. מאידך נטען כי טרם מינויה כבוררת בפרשה, הצהירה היא כלפי הצדדים כי יש לה היכרות ארוכה עם אחד מעוה"ד והצדדים בכל זאת הסכימו למינוי, דהיינו הכשירו את המינוי והייעוץ. מגיסא נטען כי הצדדים לא הכשירו קשרים של ייעוץ בין השניים במקביל לבוררות וקשרים אלו עולים לכדי משוא פנים.
בקשת פסילת הבוררת מתפקידה נדחתה על ידה בשלב הראשון. על החלטה זו הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי וזה דחה את הבקשה, גם הוא מהנימוק שהצדדים אישרו את המינוי והכירו את יחסי הקרבה שבין הבוררת לעורך הדין.
בקשת רשות ערעור נוספת הגיעה לבית המשפט העליון שדן במקרה והוציא מספר הבהרות והלכות עקרוניות.
וכך, באמצעות ניתוח מאלף של הדין המצוי, קבע הש' מינץ כי יש לקבל את הערעור ולפסול את הבוררת מתפקידה וזאת מכח כלל 15(ב)(6) לכללי האתיקה אשר קובע כי לא ישב שופט בתיק בו עורך-דין שמייצג לקוח מטפל בענייניו של השופט או בן משפחתו. לשיטת דעת הרוב, הייעוץ שנערך בין השופטת לעורך הדין עלה לכדי "טיפול" ולפיכך נסיבות הפרשה נכנסות לגדרי עילה זו. יתרה מכך נקבעו מספר עקרונות חשובים שראוי להכיר:
1. הודגש, כי בקשה לפסילת בורר נבחנת ע"פ אמות המידה והעילות לפסלות שופט.
2. להבדיל מהליך משפטי, הצדדים להסכם בוררות יכולים להתנות על דיני הבוררות ולחסום צד מאפשרותו להגיש בקשה לפסילת בורר.
3. נקבע כי הסכמה של צדדים לקיומם של יחסים חבריים בין עורכי הדין לבין בורר, אינה מאפשרת או מכשירה התייעצות משפטית מסוג כלשהו בין הבורר לבין מי מעורכי הדין המופיעים בפניו.
4. התייעצות משפטית של בורר עם עורך דין המופיע בפניו תוך כדי תקופת הבוררות היא פסולה, יהא תוכנה והיקפה אשר יהא.
5. אין זה משנה אם הפסילה מתבקשת על-ידי הצד שעם עורך דינו התייעץ הבורר או עם הצד שכנגד, שכן התייעצות כזו מהווה עילת פסלות עצמאית על-פי הדין.
לסיכום
יש לזכור כי ההתנהגות וההתנהלות הדיונית החלים על בורר כאשר הוא ממלא את תפקידו המעין-שיפוטי, ובכלל זה הכללים העוסקים בפסלותו, זהים לכללים החלים על שופט. כמו כן, בבואנו לערוך הסכם בוררות עלינו לזכור כי דיני הפסלות הינם קוגנטים (ניתן להתנות עליהם), אך יש לעשות כן בחוכמה לאחר הבנת הדין המצוי.
[1] חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
[2] כללי אתיקה לשופטים, תשס"ז-2007.
[3] רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (פורסם בנבו, 2008).
[4] רעא 8164/18 אדלקום בע"מ נ' חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע"מ (פורסם בנבו, 19).