הסכמי רישוי למשתמשי קצה – EULA

הסכמי רישוי למשתמשי קצה, או בקיצור EULA – end user license agreement הינו הסכם רישיון המסדיר את מערכת היחסיםבין מפתח התוכנה לבין משתמש הקצה. בשנים האחרונות, עם הגידול המשמעותי בשימוש במכשירים ניידים, המונח מתייחס גם להסכם רישוי בין מפתח אפליקציה לבין המשתמשים בה.

הנסיבות בהן מוצגים הסכמים אלו לחתימה הינן מורכבות שכן במרבית המקרים התוכנה כבר נרכשה, ולחילופין עומדת להירכש באופן מקוון, כך שהיכולת של מקבל הרישיון לבצע שינויים ברישיון הינה מאוד מוגבלת (שלא לומר אפסית). כך, האופי של ההסכמים הינו חד צדדי לטובת החברה אשר פיתחה את התוכנה ומעניקה את הרישיון למשתמש.

התחומים בהם עוסקות התוכנות יכולים להיות מגוונים: תוכנות כשירות (SaaS), תוכנות פיננסיות, תוכנות בתחום ההימורים באינטרנט, תוכנות משחקים, תוכנות בתחום השירותים הרפואיים וכיו"ב, ומכאן קיימת חשיבות גדולה לבחינה מדוקדקת של ה-EULA והתאמתו לטיב הרישיון הספציפי לצד צמצום החשיפות עבור מפתח התוכנה.

מבוא

הסכמי רישוי טכנולוגיים הינם הסכמים מורכבים ובעלי חשיבות מכרעת, שכן לרוב הם היחידים המגדירים את מערכת היחסים בין מפתח התוכנה לבין מבקש הרישיון. הסכמים אלה כוללים הוראות רבות המתייחסות בעיקרן לשני רבדים עיקריים: הרובד הראשון מתייחס לאספקטים הייחודיים לעסקאות רישוי טכנולוגי הנגזרים רובם ככולם מהעובדה שמדובר במוצר/שירות הנסמך על זכויות קניין רוחני שבמרבית המקרים קשה להגדירן במדויק, קשה להגן עליהם, ולפיכך קשה עוד יותר לפקח על שימוש שאינו במסגרת הרישיון. הרובד השני הינו הרובד הטריוויאלי, לכאורה, בעסקאות מסחריות ומתייחס להוראות כלליות בין שני צדדים השותפים לעסקה מסחרית רגילה כגון: תנאי תשלום, אחריות, שיפוי, מועדים וכו'.

הסכמי רישוי מסוג (EULA (end users licanse agreement באים ומוסיפים מורכבות נוספת להסכמי רישוי "רגילים", שכן הם מסדירים את סט ההוראות המשפטיות בין מפתחי התוכנה או האפליקציה, לבין משתמש הקצה עבורו לא קיימת אפשרות אקטיבית לשנות את הוראות ההסכם. כך, מרבית ה-EULA נפתחים באופן מקוון על ידי המשתמשים אשר כלל אינם קוראים אותם אלא מאשרים אותם באופן כמעט אוטומטי. מעבר לכך, גם אם המשתמשים היו קוראים ומתעכבים על הוראות ההסכם, כלל לא ניתן לבצע שינויים בהסכמים הללו אשר מוצגים בבחינת "ראה וקדש". במקרה בו המשתמש יבקש לבצע שינויים או תיקונים למסמך, מן הסתם אלו יידחו והוא פשוט ייאלץ לוותר על השימוש בתוכנה.

הסכם רישוי מסוג EULA – חוזה אחיד?

מעצם הנסיבות המפורטות לעיל, ובעיקר חוסר היכולת של המשתמש לבצע כל שינוי בהסכם הרישוי, הרי שמרביתם של הסכמי המשתמש ייכנסו תחת ההגדרה של "חוזה אחיד" ויצמצמו עד מאוד את ההגנה אשר יקבל מפתח התוכנה בבתי המשפט.

לפיכך, קיימת חשיבות גדולה בניסוח מושכל של הסכם רישוי עבור משתמש קצה, באופן אשר יהיה מותאם ספציפית עבור התוכנה או האפליקציה, ולא לבחור הסכם גנרי וכללי המתיימר להתאים את עצמו לכל סוגי הרישיונות.

כבכל חוזה אחיד, ניסוח מוטה וחד צדדי לטובת מפתח התוכנה, יכול להתברר בדיעבד כמוטעה והוראות רבות בהסכם עלולות להיפסל כתנאים מקפחים, על ידי בית משפט אשר יבחן את ההסכם.

בנוסף, פעמים רבות אנו נתקלים בהסכמי רישוי ארוכים ומייגעים (עשרות רבות של עמודים), וזאת מתוך מטרה, כך נראה, להתיש את הקורא הממוצע, ולדרבן אותו להקליק "אני מאשר" וזאת מבלי שיתעכב על כל הוראות ההסכם. גם הפרקטיקה הזאת, קרוב לוודאי, תיתפס כניצול לרעה של מפתח התוכנה במידה ויתעורר סכסוך עם אחד המשתמשים, אשר יתגלגל לפתחו של בית משפט.

 הוראות ומנגנונים מרכזיים בהסכמים מסוג EULA

על מנת לנסות ולסייע בניסוח של EULA מאוזן מחד, אך עדיין שומר על האינטרסים הלגיטימיים של מפתח התוכנה או האפליקציה מאידך, פרטנו בתמצית את ההוראות המרכזיות שיש לשים עליהם דגש מרכזי בהסכמים שכאלו:

הגדרת הרישיון – חשוב להגדיר באופן מדויק את תנאי הרישיון, תוך מתן דגש על הפעולות אשר מקבל הרישיון אינו רשאי לבצע. כך, מרבית הרישיונות הינם לשימוש אישי ולעיתים אף פרטי, אינם מיועדים להעתקה, וכן חל איסור על פירוק או ביצוע הנדסה הפוכה לתוכנה (reverse engineering).

קניין רוחני – כבכל הסכם רישיון, חשוב מאוד להבהיר ולחדד כי כל הבעלות בקניין הרוחני, מכל סוג שהוא, העומד בבסיס התוכנה או האפליקציה הינה בידי מפתח התוכנה (כמובן בסייגים הטריוויאליים של שימוש בקוד פתוח וכו'), וכי אין בהענקת הרישיון המוגבל משום העברה או הרשאה לבצע כל שימוש בקניין הרוחני הקשור בתוכנה מלבד השימוש מכוחו המפורש של הסכם הרישיון.

הגבלת אחריות – סעיף מרכזי ב-EULA נוגע לאחריות המוגבלת והמוגדרת של מפתח התוכנה לנזקים, ישירים ועקיפים, אשר יכול וייגרמו למשתמש הקצה. בהסכמים רבים ישנה תקרת מקסימום לפיצוי, השוות ערך לעלות הרישיון אשר שילם המשתמש הספציפי בגין השימוש בתוכנה. בהקשר זה, חשוב לציין כי בתי משפט מצאו במקרים רבים כי מנגנונים המגבילים פיצוי הינם סבירים בנסיבות.

שינויים עתידיים בתוכנה או באפליקציה – בשל חוסר הקשר הישיר בין הצדדים, מפתח תוכנה חייב לשמור לעצמו את שיקול הדעת ולקבוע הוראות ביחס לשינויים עתידיים בתוכנה, ולגרסאות עתידיות שלה.

מדיניות פרטיות (privacy policy) – מסמך נפרד המצורף להסכם הרישיון, הקובע באופן מדויק מהם הדרכים אשר מפתח התוכנה בוחר על מנת לאסוף מידע על משתמשים, הגדרה מדויקת של אופי המידע כאמור, השימוש אשר יבוצע במידע, ואף כיצד המידע נשמר.

החוק החל וסמכות השיפוט – בשל האופי הגלובלי של האינטראקציה המשפטית הקשורה ב-EULA, חשוב למפתח התוכנה לקבוע באופן מדויק מהו החוק הרלבנטי אשר יחול על הסכם הרישיון, ולאורו יש לפרשו ואף לאכוף אותו, ומהי הטריטוריה השיפוטית אשר תכריע בסכסוכים הנוגעים להסכם הרישיון.

סיכום

הסכם רישוי עבור משתמש קצה (EULA) הינו הסכם בעל חשיבות מכרעת, שכן במרבית המקרים זהו המסמך העיקרי, שלא לומר היחיד, המגדיר את מערכת היחסים בין מפתח התוכנה או האפליקציה, לבין כלל המשתמשים. לאור החשיבות הגדולה, יש לערוך הסכמים מדויקים המותאמים לתוכנה ולאפליקציה הספציפית, תוך שימת דגש מיוחד על איזון בין האינטרסים של מעניק הרישיון לבין אינטרסים לגיטימיים של המשתמש בתוכנה.