הסכמי השקעה בחברות סטארט אפ

מבוא

עסקת השקעה בחברת סטארט אפ הינה עסקה מורכבת המעגנת את תנאי ומרכיבי העסקה המסחרית, ובנוסף, העסקה מעגנת את מערכת היחסים שנוצרת, בעקבות ההשקעה, בין המשקיע לבין חברת המטרה (היא חברת הסטארט-אפ), וכן את מערכת היחסים בין המשקיע כבעל מניות עתידי מול בעלי המניות הנוכחיים בחברה (כדוגמת מייסדי החברה).

בתהליך המשא ומתן לגיבוש העסקה, מבקשים הצדדים לנסות ולהפחית סיכונים על ידי עריכת מנגנונים אשר יסייעו להם לנהל באופן מיטבי את החברה, וכן למקסם את האינטרסים שלהם כבעלי מניות. מרבית המנגנונים המשפטיים המוסכמים נוגעים לאופן ניהול החברה, וחלקם נוגעים לזכויות ולחובות הנוגעות במישרין למניות אשר יוקצו למשקיע, לסחירות המניות וכיו"ב.

מסמכים עיקריים בעסקת השקעה

ברוב המכריע של עסקאות השקעה, נהוג לסכם את פרטי העסקה בתמצית במסגרת מסמך קצר (יחסית) הנקרא מזכר עקרונות (Term Sheet). מטרתו העיקרית של מזכר העקרונות היא לעגן כאמור את התנאים המסחריים של ההשקעה (סכום ההשקעה, שווי החברה וכיו"ב) וכן תנאים נוספים כגון תחימת פרק זמן מוסכם במסגרתו המשקיע מבצע בדיקות נאותות מקיפות (Due Diligence) אודות חברת המטרה, וכן הענקת פרק זמן למשקיע ו/או למייסדים להשלמת סיבוב ההשקעה באמצעות משקיעים נוספים.

לאחר החתימה על מזכר העקרונות והתמלאות התנאים שנקבעו בו, מתחילה עריכת המסמכים המקיפים לביצוע ההשקעה (Definitive Agreements), כאשר המרכזי הוא הסכם לרכישת המניות (Share Purchase Agreement – SPA). כך, כל המנגנונים המשפטיים אשר יוסכם עליהם במסגרת מזכר העקרונות, יפורטו באופן נרחב ב- SPA, וחלקם גם בהסכם בעלי המניות ובתקנון חברת המטרה.

במסגרת הסכם ההשקעה, הצדדים חותמים על מסמכים נוספים, כגון: הסכם זכויות משקיעים (Investor's Rights Agreement), תקנון מעודכן לחברה ולעיתים גם על הסכם בעלי מניות.

כאמור, מלבד הסכם ההשקעה, אחד המסמכים המהותיים הנחתמים במסגרת הסכם ההשקעה הוא תקנון החברה. התקנון הינו למעשה הסכם בין החברה לבין בעלי מניותיה, ובין בעלי המניות לבין עצמם. בנוסף, התקנון החברה מסדיר גם את ההסכמות בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם של אורגני החברה השונים, כגון: דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית.

מנגנונים משפטיים

מבין המנגנונים המשפטיים הנידונים במסגרת המו"מ לגיבוש עסקת ההשקעה, נפרט להלן את המרכזיים והשכיחים ביותר בהשקעות בחברות סטארט אפ:

סוג המניות – לרוב חברה מוקמת עם מניות מסוג אחד "מניות רגילות" אשר מעניקות לבעליהן את כלל הזכויות והחובות באופן שווה. בהסכמי השקעה, משקיע, בוודאי אם מדובר בקרן הון סיכון, ידרוש מניות מסוג שונה "מניות בכורה" המעניקות לבעליהן הטבות מעבר לאלו הניתנות למניות רגילות. ההטבות שניתנות למחזיקי מניות הבכורה הן זכויות המעניקות הטבות הן לגבי אופן ניהול החברה כגון: זכות וטו בהחלטות מסוימות המתקבלות בחברה, והן הטבות כלכליות כגון: זכויות עדיפות במקרה של פירוק החברה (liquidation preference), זכויות אנטי דילול (כפי שיפורט להלן) ועוד.

מנגנון reverse vesting – אחד המנגנונים השכיחים ביותר על מנת להבטיח שימור אנשי מפתח בחברה (בעיקר של המייסדים) הוא הכפפת הון המניות של המייסדים למנגנון של רכש חוזר ""Reverse Vesting. יש לציין כי מנגנונים אלו באים לצד המנגנונים האחרים המקובלים בין הצדדים כגון: זכות סירוב ראשונה, זכות למכירה כפויה, זכות הצטרפות וכו' (כפי שיפורט להלן).

ברוב המכריע של המקרים, המגבלה על האחזקות של המייסד היא לתקופה של עד 48 חודשים והיא הדרגתית ופוחתת עם הזמן. מדובר בהבשלה הדרגתית של הון המניות על פני תקופות זמן קבועות מראש, כאשר מניות שטרם "השתחררו" ממשיכות להיות כפופות לזכות רכישה (Repurchase) ללא תמורה על ידי המשקיע/ים (לפי חלקם היחסי בחברה).

ניתן לקבוע מנגנון לינארי, כלומר הבשלה רבעונית או חודשית על פני שנתיים, או לקבוע מנגנון שאינו לינארי, לדוגמא הבשלה על פני תקופה של שנתיים כאשר מחצית מהמניות משתחרות רק בתום השנה הראשונה (cliff של שנה) ויתרת המניות משתחרות באופן שווה בתום כל רבעון של השנה השנייה.

עוד מקובל לקבוע במנגנון הבשלת המניות (reverse vesting) אקסלרציה של המניות שטרם הבשילו במקרים מסוימים. כך לדוגמא במקרה אקזיט מקובל לקבוע שמניות המייסדים הכפופות למנגנון ההבשלה, יראו את כלל המניות של המייסדים כמניות שהבשילו למרות שתקופת ההבשלה לא הסתיימה.

זכות סרוב ראשונה (Right of first refusal) – זכות המעניקה לבעל מניות אפשרות לרכוש מניות של בעלי מניות אחרים המבקשים למכור מניותיהם לצדדים שלישיים. לזכות זו קיימים חריגים, לרבות העברה בין צדדים קשורים.

זכות מצרנות (Preemptive Right) – זכות המעניקה לבעל מניות אפשרות להשתתף בהקצאה עתידית של מניות על מנת לשמור על שיעור אחזקתו בחברה. לזכות זו קיימים מספר חריגים, לרבות הקצאת ני"ע לעובדי החברה, וכן הנפקה למשקיע אסטרטגי.

חובת הצטרפות (Bring along) – הזכות של מרבית בעלי המניות לחייב את מיעוט בעלי המניות להצטרף לעסקה לרכישת כלל מניות החברה. חשוב לציין כי הזכות הזו קיימת בסייגים מסוימים גם בחוק החברות הן לגבי חברות פרטיות והן לגבי חברת ציבוריות.

זכות הצטרפות (Co sale / Tag along) – הזכות של מיעוט בעלי המניות להצטרף לעסקה של מכירת חלק משמעותי ממניות החברה לצד שלישי באותם התנאים. מדובר בזכות מעניינת שמגלמת פרמיה של גרעין שליטה גם לבעלי מניות מיעוט.

זכות נגד דילול כלכלי (Anti-Dilution) – זכות דרמטית לפיה בעל מניות אשר רכש מניות בחברה במחיר מסוים יהיה זכאי לקבל מניות נוספות בחברה ללא תשלום נוסף מצדו במקרה בו בעתיד החברה תקצה מניות חדשות במחיר נמוך יותר מזה אשר שילם אותו משקיע. לזכות הזו יש מספר ואריאציות, המרכזיות הן Full Ratchet אשר אינה מתחשבת בסכומי ההשקעה בכל סיבוב, לצד ואריאציה מתונה יותר בשם Weighted Average Ratchet.

זכויות וטו (Restrictive provisions) – במקרה בו לאחר גיבוש והשלמת העסקה, אחזקותיו של המשקיע מהוות מיעוט בחברה, מן הסתם הדבר מתבטא גם ביכולתו להשפיע על קבלת החלטות בדירקטוריון החברה. במקרים כאלו, המשקיע מבקש לקבוע כי בנושאים מהותיים דירקטוריון החברה לא יוכל לקבל החלטה כלשהי אלא אם נציגו (נציגיו) של אותו משקיע בדירקטוריון תמך בהחלטה (אעפ"י שהם מהווים מיעוט בדירקטוריון). דוגמאות לנושאים מהותיים: שינוי מהותי בתחום עיסוק החברה, חריגה מהותית מתוכנית עסקית או מתקציב מוסכם, שינוי מהותי בתקנון החברה ועוד.

פקיעת הזכויות

טרם נסיים נציין כי במרבית המקרים הזכויות דלעיל אינן ניתנות לבעל מניות מסוים לעולם ועד, והחברה תוחמת את התקופה במסגרתה הזכויות הללו ימשיכו לחול. הדוגמא המרכזית לפקיעת הזכויות הללו היא הנפקה ציבורית של ני"ע החברה, לצד דוגמאות נוספות כגון ירידה דרמטית בשיעור החזקות בעל המניות הספציפי, הגעת החברה לאבני דרך עסקיות וכיו"ב.

סיכום

במסגרת מו"מ לביצוע השקעה בחברת סטארט אפ, חשוב להבין את האינטרסים של כל צד על מנת לגבש עסקה מאוזנת אשר תאפשר לכל אחד מהצדדים למקסם את תועלותיו.

הכרת המנגנונים המשפטיים היא חשובה ליצירת מערכת יחסים פורייה בין בעלי מניות המצטרפים לחברה הטכנולוגית הצעירה לבין בעלי המניות הוותיקים, ובמקביל לצורך בנית מרקם תאגידי בו תוכל חברת המטרה להתנהל באופן יעיל ועניני לקידום עסקי החברה, הגם שאלו, לעיתים, יכולים להיות שונים מהאינטרסים של בעלי מניותיה.