בורר או שופט – מה עדיף ומתי? הליך משפטי בבתי משפט אזרחיים או במסגרת הליך בוררות?

נובמבר, 2023 / EKW

רקע

דרכם של סכסוכים אזרחיים להתברר באמצעות ערכאה שיפוטית. המותב המברר את הסכסוך שבין הצדדים יכול ויהיה שופט בבית משפט, או בורר במסגרת הליך בוררות פרטי.

תנאי לקיומה של בוררות הוא קיומה של הסכמה בכתב של הצדדים בדבר הכרעה במסגרת זו. הסכמה יכולה להיות מבעוד מועד במסגרת ההתקשרות החוזית שבין הצדדים, או אף הסכמה הניתנת לאחר פרוץ הסכסוך. כמו כן, במקרים מסוימים, תוך קבלת הסכמת בעלי הדין, ניתן כי יעבור תיק מבית המשפט להתנהל אצל בורר.

עפ"י חוק הבוררות אין כישורים ספציפיים המהווים תנאי לכהונתו של בורר, ולכאורה כל אדם רשאי לכהן כבורר. יחד עם זאת ברור כי קיים יתרון בולט לבקיאות בחוק בתחומים בהם עוסק הסכסוך (מסחרי, הנדסי או אחר). הצדדים יכולים להסכים ביניהם על זהותו של הבורר ובהיעדר הסכמה הם יכולים להסמיך מוסד אשר יבחר את זהותו. בהיעדר הסכמה כזו ימנה בית המשפט את הבורר הספציפי לברור הסכסוך.

יתרונות וחסרונות

זמן ניהול ההליך

ככלל, היתרון הבולט במסגרת ניהול בוררות הוא ממד הזמן. בעוד שהליך בבית המשפט בישראל עשוי לקחת שנים, הרי שמעצם היותה של הבוררות מסגרת פרטית, היא מהירה יותר ויעילה יותר. קיימים סכסוכים רבים שאינם כה מורכבים בהיבט העובדתי או המשפטי, ואין צורך יותר מדיון אחד בפני הבורר כדי לשמוע את המחלוקת ולהכריע בה. זאת בעוד שמסלול הבירור בבית המשפט הוא קבוע ולרוב אינו בר קיצור. יתרונות נוספים של הליך הבוררות על פני בית המשפט הנם בחשאיות שיש בדרך ברור ההליך אשר אינו פומבי ואינו מתפרסם במאגרי מידע, כמו גם בקיומה של אוירה המוגדרת כפחות פורמלית ונוקשה.

עלויות ההליך

הבדל נוסף מתקיים בעלות ניהול ההליך. שכר טרחת הבורר משולם ע"י הצדדים, כאשר בהליך המתנהל בין כתלי בית המשפט העלות מסתכמת באגרת בתי המשפט המהווה פונקציה של ההיקף הכספי של הסכסוך (עפ"י רוב). כך, ככל שההיקף הכספי של הסכסוך נמוך יותר ובהתאם עלות האגרה נותרת נמוכה, הופך מרכיב שכר טרחת הבורר לבעל נפקות גדולה יותר.

הדין הנבחר

הצדדים יכולים לבחור את הדרך בה תתנהל הבוררות בהיבט של היקף סמכות הבורר, אופן ניהול הבוררות מבחינת דיני הפרוצדורה ודיני הראיות, הדין שיחול על הבוררות (הדין הישראלי או דין זר), היקף שקול הדעת שינתן לבורר וכמובן את הזכות לערער על פסק הבורר והאופן שבה יבוצע הערעור. בבית המשפט לעומת זאת הגמישות הנתונה לשופט הנה מצומצמת במידה ניכרת.

סמכות

הבדל נוסף בין פסק בוררות לבין פסק דין הנו כי פסק הבוררות לעולם חל בין הצדדים שמינו את הבורר ואין לו תוקף כלפי צדדים אחרים.

להבדיל משופט שסמכות הכרעתו קבועה בחוק בתי המשפט, הרי שסמכותו של הבורר לעולם נשאבת מתוך הסמכות שהעניקו לו הצדדים בהסכם הבוררות והוא אינו רשאי לחרוג מממנה. לבורר אין סמכויות להוציא צווים זמניים המופנים כלפי צדדים שלישיים ו/או רשויות שלטוניות כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ וצווי עיקול. הבורר אף אינו מוסמך להוציא צו זימון לעדים שאינם מסכימים לבוא להעיד מרצונם. לטובת הוצאתם של צווים אלו הבורר חייב לפנות לבית המשפט ולהיעזר בצו של שופט.

הערעור

ההליך המשפטי בבית המשפט מסתיים בפסק דינו של השופט, שנים לאחר שנפתח ההליך. לצד שהפסיד בהליך קנויה זכות ערעור בפני ערכאה גבוהה יותר. בכך, מתארך ההליך המשפטי לתקופה נוספת.

בהליך בוררות ברירת המחדל הנה כי פסק הבורר הנו סופי ואין עליו ערעור. יחד עם זאת, לצדדים קיימת האפשרות לציין בהסכם הבוררות כי פסק הבורר יהיה ניתן לערעור ובמקרה זה יהא עליהם לבחור בין שני מסלולי ערעור.

המסלול הראשון – ערעור בפני בורר (לפי ס' 21א לחוק הבוררות). במקרה זה הערעור הנו מול בורר אחר, וזאת בניגוד להליך הערעור בבית המשפט אשר מורכב ממותב של שלושה שופטים (עפ"י רוב). תנאי הסף להגשת ערעור במסלול הנ”ל הוא שאפשרות הערעור באמצעות בורר תעוגן ע"י הצדדים במסגרת הסכם הבוררות עליו הם חתומים. עליהם לציין את פרק הזמן הנתון לצדדים לערעור, אופן הגשת הערעור, דרך ניהול ההליך הערעור ומועד מתן פסק הדין בערעור. עוד יש לקבוע כי  חובה על הבורר לנמק את פסיקתו ולתעד את מפגשי הבוררות.

המסלול השני- ערעור ברשות לבית המשפט. למסלול זה ישנם שני תנאי סף מצטברים והם הסכמה על הזכות לפנות לבית המשפט למתן רשות ערעור במקרה ונפלה בו טעות יסודית העלולה לגרום לעוות דיון וכן הסכמה כי ישיבות הבוררות יתועדו, הבורר יפסוק לפי הדין המהותי וינמק את הפסק.

נפקותו של פסק הבורר

הבוררות מסתיימת עם מתן פסק הבורר. אלא שאם הצד שהפסיד אינו מקיים את חיוביו, לא ניתן להפעיל כנגדו סנקציות של אכיפה באופן מיידי. על הזוכה בדין, לבצע הליך מקדים של אישור פסק הבורר בבית המשפט ורק לאחר שאושר פסק הבורר הוא ניתן לאכיפה במסגרת הליכי הוצאה לפועל ובכפוף לכך שהצדדים לא הסכימו על ערכאת ערעור כאמור.

 

למידע נוסף אנא צרו קשר:

חנן אפרים, עו"ד חן ויינשטיין, עו"ד
משרד: 03-691-6600 משרד: 03-691-6600
אימייל: hanan@ekw.co.il

 

אימייל: chen@ekw.co.il